שני שירים ליום רביעי - ג'ון בריון

צ'רלי קאופמן הוא צ'רלי קאופמן. וזה אומר הכל. סינקדוכה ניו יורק הוא הכי קאופמן בעולם. אם אתה לא סובל את קאופמן וחושב שהוא פוץ יומרני אז זה הסרט הכי פוצי ויומרני שיצא בשנים האחרונות. אבל אם אתה אוהב את קאופמן אז זה הכי קאופמן שיש והוא שבר את ליבי ואת רוחי. אבל בצורה טובה, כי אחרי כמה ימים בתהום, המועקה התחלפה באושר הנובע מקיומם של סרטים מופתיים כאלה.
אבל לא על קאופמן באתי לדבר.
את המוסיקה לסרט כתב ג'ון בריון, שמלווה את הפסקול האישי שלי כבר הרבה שנים כמלחין ומפיק פסי הקול של כמה מהסרטים היפים ביותר שנוצרו בעשור האחרון. הוא אחראי לפסי הקול של מגנוליה (ככותב המוסיקה וכמפיק של שירי איימי מאן), מוכה אהבה, I heart Huckabees, שמש נצחית בראש צלול ועוד.

המוסיקה שלו נשמעת לי תמיד כמוסיקה רומנטית שהתקלקלה. יש בה מתיקות והרמוניה פשוטה ונקייה אבל בדרך כלל הביצוע מוסיף משהו שמקלקל קצת את ההרגשה. וזה נפלא. אבל בגלל שזו פינת השירים במקום קטעי מוסיקה אעלה שירים. (צר לי. זה לא בשליטתי, אני רק קובע את החוקים)

לסינקדוכה הוא כתב שיר מקסים ועצוב שמבוצע על ידי דיאן סטורי (שאין לי שמץ של מושג מי היא).

Little Person by Jon Brion and Charlie Kaufman

I'm just a little person.
One person in a sea.
Of many little people.
Who are not aware of me.
I do my little job.
And live my little life.
Eat my little meals.
Miss my little kid and wife.
And somewhere maybe someday.
Maybe somewhere far away.
I'll find a second little person.
Who will look at me and say.
I know you.
You're the one I've waited for.
Let's have some fun.
Life is precious.
Every minute.
And more precious with you in it.
So let's have some fun.
We'll take a road trip.
Way out West.
You're the one.
I like the best.
I'm glad I found you.
Like hanging round you.
You're the one.
I like the best.
Somewhere maybe someday.
Maybe somewhere far away.
Somewhere maybe someday.
Maybe somewhere far away.
Somewhere maybe someday.
Maybe somewhere far away.
I'll meet a second little person.
And we'll go out and play.

בנוסף למוסיקה לסרטים הוא גם הפיק אלבומים רבים (למשל לאיימי מאן, פיונה אפל, רופוס וויינרייט, רובין היצ'קוק ועוד), הוציא אלבום סולו מקסים (Meaningless) ומבצע בצורה מדהימה שירים של הביטלס (לצערי לא מצאתי קישור כדי שגם אתם תהנו).

אם קאופמן הוא יוצר שאני ממש ממש אוהב, אז פי. טי. אנדרסון הוא גם. ולמרות שאני מוכן לקבל את הטענה שזה אינו סרטו הטוב ביותר, "מוכה אהבה" הוא סרטו האהוב עלי ביותר. למה? באהבה לא שואלים שאלות.
אחד הסרטים הרומנטיים והמרגשים ביותר שראיתי למרות שיש לציין כי מדובר בקטגוריה רומנטית משל עצמו (וזהו סרט בעל מחוות הוליוודיות רומנטיות מופלאות - אור נדלק כשהאהובה עונה. ביחד הם יוצרים בעזרת גופם צורה של לב. אבל אל תתנו לי להטעות אתכם - רוב מכרי שנאו את הסרט ולא ממש מבינים מה אני רוצה. לזכותי יאמר שגם אני לא מבין מה אני רוצה.)
אדם סנדלר בתפקידו הטוב ביותר (לפחות עד התפקיד המצוין ב"אנשים מצחיקים" בו הוא עושה ג'ם סשן עם ג'ון בריון. לא זו הסיבה שהוא טוב שם. הוא פשוט טוב שם. סרט מצוין) (נגמרו לי הסיבות לפתוח מרכאות) (מקווה לחשוב על סיבות חדשות לפוסט הבא).
וזה שיר וקליפ נפלא משם -

וזהו. 

אפשר להוסיף גם את הביצוע של Beck ל  Everybody gotta learn sometime-
ביצוע מקסים בעיבודו והפקתו של בריון (כל צליל שם זועק בריון), ובגלל שאפשר אז הוספתי

מתוך "שמש נצחית בראש צלול" המופלא של מישל גונדרי לפי תסריט של צ'ארלי קאופמן.